בעולם המחובר של ימינו, מודעות סייברסקיוריטי הפכה לחיונית לאינדיבידואלים ובעיקר לארגונים. בעולם שבו 60% מהבכירים בחברות מציינים את סוגיית הסייברסקיוריטי בתור הדאגה הראשונה שלהם, יש להיות מודעים לסכנות.
ב-2024, איומי סייבר המשיכו להתגבר, בין היתר באמצעות פרסומות שנראות בלתי מזיקות ואימיילים שהופכים למתוחכמים יותר ויותר. פרסומים זדוניים, malvertising, נועדו להערים על המשתמשים ולגרום להם להקליק ולהגיע לאתרי פישינג או תוכנות זדוניות המסכנים את האבטחה האישית או הארגונית. הפרסומות הללו מופיעות לעתים באתרים לגיטימיים או ברשתות חברתיות מה שאומר שקשה לעלות עליהן. במקביל, כמעט חצי מיליארד אימיילים שנשלחו ב-2024 היו זדוניים וכללו פישינג, כופרה או כל פעילות בלתי חוקית אחרת שנועדה לגנוב מידע רגיש. בעוד פושעי סייבר משכללים את השיטות שלהם, חשוב שהמשתמשים יישארו ברמת מודעות גבוהה על מנת להימנע מאינטראקציה עם פרסומות ואימיילים חשודים ולהבטיח שתוכנת האבטחה עדכנית ומסוגלת להכיל את האיומים המתעצמים.
הדרכות להעלאת המודעות סייברסקיוריטי מציידות את המשתמשים בידע והכישורים הנדרשים על מנת לזהות ולמנוע איומים פוטנציאליים, מה שמפחית את הסיכונים המזוהים עם מתקפות סייבר. למתחילים, הבנה של הבסיס של סייברסקיוריטי היא עניין קריטי בהגנה על מידע אישי, נכסים ארגוניים ודאטה רגישה.
מדוע הדרכות סייברסקיוריטי הן עניין חיוני
בתקופה שבה הרבה מאד פעילויות במסגרת העבודה נעשות אונליין , איומי סייבר מתעצמים מבחינת תדירות ומבחינת התחכום. העובדים הם לא פעם החולייה החלשה בהגנה הארגונית, וחוסר מודעות עשוי להוביל לפריצות המובילות לאובדן דאטה, נזק כלכלי ופגישה במוניטין. למשל פישינג באמצעות האימייל נשאר אחד הגורמים המובילים לתקריות אבטחה כאשר משתמשים נטולי מודעות מקליקים על לינקים זדוניים או חולקים מידע רגיש.
הדרכות סייברסקיוריטי מלמדות את העובדים בחברה לזהות סיכונים כאלה ומבטיחות שכל עובד יהווה קו הגנה ראשון ולא נקודת תורפה. לפי מחקר מ-2023 שביצעה IBM, העלות הממוצעת של זליגת דאטה מגיעה בממוצע ל-4.5 מיליון דולר, מה שמדגיש את הצורך בצעדים פרואקטיביים כמו הדרכות ארגוניות על מנת למזער סיכונים.
התפקיד המשמעותי של חומת אש אנושית
"חומת אש אנושית" היא ביטוי המתייחס לעובדים שעברו הדרכה וכעת משמשים כקו הגנה ראשון נגד איומי סייבר. הגנות טכניות כמו חומת אש ותוכנות אנטי-וירוס הן חיוניות אך הן לא יכולות לפצות על טעויות אנוש. הדרכות למודעות סייברסקיוריטי מייצרות הלך רוח מוכוון אבטחה בקרב הצוות ומאפשר להם לעלות על איומים כמו ניסיונות פישינג, כופרה והנדסה חברתית.
יצירת חומת אש אנושית דורשת יותר מסשן הדרכה חד פעמי: היא דורשת הדרכות קבועות, הערכות תקופתיות ואכיפה של הנהלים המומלצים. תרבות סייברסקיוריטי מוצלחת מבטיחה שכל עובד מבין את תפקידו בהגנה על נכסי הארגון.
הסיכונים: מה חשוב לדעת
איומי סייבר בימינו ממשיכים להתפתח במהרה. בין האיומים הנפוצים:
- פישינג: פושעי סייבר משתמשים באימיילים שנועדו לגנוב פרטי התחברות ודאטות רגישות.
- כופרה: תוכנה זדונית הדורשת תשלום עבור שחרור מידע רגיש.
- הנדסה חברתית: מתקפות המשכנעות גולשים לחשוף מידע רגיש.
- סיסמאות חלשות: חוסר משמעות סביב נושא הסיסמאות מעלה את הסיכון לזליגת מידע.
לפי מערך הסייבר הלאומי, ב-2022 הסיכון למתקפות כופרה עלה ב-137% מה שאומר שיש צורך מידי בהעלאת המודעות לנושא.
KnowBe4 בנאוטק: המובילים במודעות סייברסקיוריטי
KnowBe4 היא המובילה בעולם בכל הקשור להדרכות להעלאת המודעות לסייברסקיוריטי. בזכות השותפות בין נאוטק ל-KnowBe4 ניתן ליהנות מפתרונות חדשניים שעוזרים לארגונים בארץ לבצר את חומת האש האנושית. מה שהופך את KnowBe4 לייחודית הוא ספריית התכנים הכוללת מודולות הדרכה, סרטונים, בחנים וסימולציות אינטראקטיביות המיועדות למגוון תרחישים.
יש לציין ש-KnowBe4 מציעה מגוון תכנים בעברית, פקטור משמעותי לארגונים ישראלים אשר מעוניינים בתכנים נגישים. התכנים הרלוונטיים לקהל המקומי מסייעים לעובדים להבין בצורה האידיאלית מהם האיומים הנפוצים בשפה שנוחה להם ומפשרים את היעילות.
פלטפורמת KnowBe4 משלבת סימולציות פישינג המאפשרות לארגונים לבחון את מידת הערנות של העובדים בזמן אמת ולמדוד את השיפור עם הזמן. גישה זו מסייעת בטיפוח סביבת למידה רציפה המבטיחה שהמשתמשים שומרים על רמת מודעות גבוהה נגד הסיכונים.
לסיכום
הדרכות למודעות סייברסקיוריטי הן לא בגדר אופציה אלא צורך בסיסי לארגונים. השילוב שבין נאוטק ל-KnowBe4 מסייע לארגונים לשפר את חומת האש האנושית שלהם כך שתצליח לעלות על סיכונים ולהגן על הארגון. זכות הספרייה הכוללת שפע תכנים בעברית, KnowBe4 משרתת נאמנה את השוק הישראלי ומייצרת תרבות מבוססת מודעות המגנה מפני הסיכונים של ימינו.