ב-4 לנובמבר צוין יום המודעות לסטרס (Stress Awareness Day). אם לא שמעתם על היום הזה, אתם ממש לא לבד. רוב האנשים מעולם לא שמעו עליו. מצד שני, אם תשאלו אדם אקראי אם הוא אי פעם חווה סטרס עקבי ומתמשך, סביר להניח שהתשובה תהיה חיובית. רוב האנשים הבוגרים יעידו שלחץ הוא מרכיב שלילי שפוגע באיכות חייהם, ושהם היו שמחים להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. במילים אחרות, מניעת סטרס היא השאיפה של כולנו.
אם אנחנו כבר מדברים על סטרס, אסור לנו להתעלם מלחצים במקום בעבודה. כבר שנים רבות ידוע שלחצים בעבודה משפיעים לרעה על איכות החיים, על הריכוז, על הכישורים הקוגניטיביים, על הבריאות הפיזית ועל תחושת החיוניות הכללית. חשוב במיוחד להכיר בתופעה זו ב-2020, בזמן שמגפת הקורונה מעלה בהתמדה את מפלס העצבנות והחרדתיות של כולנו.
קשה במשרד: על סטרס בעבודה
סטרס בעבודה הוא אחד מסוגי הלחץ הכי נפוצים שיש, וזאת משום שלעתים קרובות סביבת העבודה היא מלחיצה כמעט בהגדרה. תחשבו על דד-ליינים, מאבקי כוח במשרד, תחרותיות מקצועית, פערים בתקשורת, משימות מורכבות ויעדים שאפתניים. וזה עוד לא הכל: רבים מאיתנו עובדים בסביבות עבודה רעילות, שמתבססות על שיטות ניהול נוקשות וחסרות רגישות.
סטרס בעבודה מעלה את מפלס החרדה במשרד וגם בבית. השפעת הלחץ על עובדים במשרד היא נושא שמוכר היטב לקהילת המחקר הבינלאומית, וכולל תסמינים כגון בעיות ריכוז, קבלת החלטות לקויה, חוסר ביטחון מוגבר וירידה בביצועים. לחץ גורם לעובדים להרגיש לא מרוצים, חסרי אונים ו מתוסכלים; למרבה הצער, את כל התחושות הללו הם סוחבים איתם הביתה.
Zoom למניעת סטרס
הדינמיקה במקום העבודה השתנתה מאד בשנת 2020. אנשים רבים עובדים אך ורק מהבית. רבים אחרים עובדים גם מהבית וגם מהמשרד. פגישות פנים-אל-פנים הפכו לחוויה בלתי רצויה, ושיחות וידאו קונפרנס הן פתאום הנורמה החדשה.
כשהכל משתנה כל כך מהר, באופן טבעי ניכרת עלייה במדדי הלחץ והבלבול. אבל תרבויות עבודה חדשות מביאות איתן גם הרבה מאד דברים טובים. עבור עובדים רבים, עבודה מהבית באמצעות Zoom מפחיתה את החשיפה לקשת רחבה של מצבים מלחיצים:
- פקקי תנועה: הכבישים שלנו פקוקים. זאת עובדה. עובדים רבים מבלים שעות בפקקים מדי יום, מה שגורם להם לחוות את אפקט "הזמן האבוד" המלחיץ על בסיס יומיומי. אבל בימים אלו, עובדים רבים פוגשים את הקולגות והלקוחות שלהם בבית, באמצעות שיחות וידאו קונפרנס – ותחושת חוסר האונים שמתלווה לזחילה המוטורית היומיומית הפכה לנחלת העבר.
- חרדה במשרד: עובדים רבים שלא מגיבים טוב לסביבות עבודה מלחיצות חווים תחושת הקלה כשהם עובדים מהבית. בבית, הם כבר לא עדים למאבקי כוח קשים ולטקטיקות ניהול מעליבות. הודות לשיחות וידאו קונפרנס, הם עדיין יכולים לספק ביצועים גבוהים, אך הם כבר לא כבולים בשלשלאות לתרבות עבודה מלחיצה.
- פגישות מרובות משתתפים: לפגישות פנים-אל-פנים יש המון יתרונות. מצד שני, אנשים רבים מתקשים להביע את עצמם בפגישות פנים-אל-פנים מרובות משתתפים. לפעמים, הם מעדיפים לא להתבטא מאשר לדבר ולהרגיש שהם נמצאים תחת זכוכית מגדלת. עם Zoom, התחושה היא אחרת לגמרי. הרבה יותר נוח להם לדבר מול המצלמה, במיוחד כשאפשר להסתיר את המסכים של משתתפי הפגישה האחרים בלחיצת כפתור.
- נראות: כשנפגשים ב-Zoom, חשוב להתלבש בדיוק כמו שמתלבשים לפגישה במשרד. אבל בניגוד למשרד, ברגע שפגישת הווידאו מסתיימת, אפשר לחזור ללבוש טי-שרטים ומכנסיים קצרים. תחושה טבעית וא-פורמלית היא פרקטיקה אפקטיבית למניעת סטרס.
היתרון בעובדים רגועים
האם Zoom ופלטפורמות וידאו קונפרנס נוספות באמת מפחיתות מתחים שקשורים לעבודה? התשובה היא כן. אז נכון, זה יכול להישמע מפתיע, במיוחד לאור הדיווחים האחרונים על תשישות לאחר ימים ארוכים של פגישות Zoom רצופות, אבל בינינו, בעידן הקורונה, שיחות וידאו קונפרנס הופכות את העבודה מהבית – ואת החיים בכלל – להרבה יותר קלים.
אלו חדשות טובות עבור עובדים – וחדשות עוד יותר טובות עבור מעסיקים. למה, אתם שואלים? התשובה די פשוטה. עובדים מתוחים הם הרבה פחות יעילים, והסיכוי שהם ירצו לעזוב את מקום העבודה הוא גדול יותר. הסטרס שהם חווים משבש את יכולות התקשורת ושיתוף הפעולה שלהם. מעבר לזה, כשהם מתוחים, הם משדרים על תדר שלילי שעלול להשפיע על צוותי העבודה והמחלקות שלהם לרעה.
עובדים שמרגישים רמה נמוכה יותר של לחץ הם בדרך כלל יותר פרודוקטיביים, מרוכזים ומחוברים למקום העבודה. בנוסף, רמות שיתוף הפעולה שלהם גבוהות יותר. יש להם יותר מוטיבציה לגרום לקולגות שלהם להרגיש טוב יותר ולעודד אותם להשתפר. באופן טבעי, הארגונים המעסיקים רק מרוויחים מכך. בעצם, Zoom תורם לחוסן של כל הצדדים המעורבים.
תרבות של מניעת סטרס
האחריות על יצירת סביבות עבודה נטולות סטרס היא אך ורק של הארגונים המעסיקים. נכון, לחץ יכול להגיע גם מגורמים חיצוניים – מישהו אמר מגפה? – אבל רק המעסיקים יכולים ליצור את התנאים האידיאליים שבהם העובדים שלהם יוכלו לפרוח. בימינו אנו, תנאים אלו כוללים עבודה מהבית ואינטראקציה באמצעות Zoom. זה העולם שבו אנחנו חיים כרגע.
אז איך יכול הארגון הממוצע להפחית את רמות הסטרס של העובדים שלו? מודעות לבעיה היא התחלה טובה. עבודה מהבית לא תפתור את כל תסמיני הלחץ שקיימים בארגון. אם כבר, עבודה מהבית יוצרת בעיות אחרות והיא לפעמים הרבה יותר תובענית ומסובכת. מניעת סטרס קשורה לתרבות הארגונית. ברגע שהארגון מחליט לקדם ערכים כמו שמחה ואושר במקום העבודה, אז יש סיכוי לא רע שהעובדים ירגישו בכך – ויצליחו לנהל את רמות הסטרס שלהם ביעילות רבה יותר.
לסיכום, אפשר לשדר לעובדים מסרים חיוביים דרך המסדרונות במשרד – וגם דרך פגישות Zoom. אבל לפני הכל, הנהלת הארגון צריכה להחליט לקדם תרבות של מניעת סטרס. השינוי מתחיל תמיד מלמעלה.
